<h1>ריבב"ן — ברכות</h1>
<h2>דף מא:</h2>
[ברכות ל"א ע"א] אלא מתוך הלכה פסוקה, שאם אינו מבין אותה מחשב בה בשעת תפילה ואינו מכוין לבו. דם טיפה כחרדל, דליכא למיחש שמא נתרבה דם במקור והתחילה לראות הרי כמה ימים טיפה ביום אחד וטיפה ביום אחר, שכל הנשים מיטמאות בבית החיצון כדילפינן במס' נידה בבשרה מלמד שמיטמאה בפנים כבחוץ, וליכא למיחש לכך, שהרי הדם היה מעט, החמירו לישב ז' נקיים, לפי שפעמים בטיפה אחת כשרואה תוך ספירת ז' נקיים בימי זיבתה סותרת הכל וצריכה לספור עוד ז' נקיים, על כן גזרו לכל הנשים. ומכניסה במוץ שלה, בתוך הבית בשיבולים, ואע"פ שעשה הכרי בבית אינו חייב במעשר דאמ' מר אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית דהיינו דרך הפתח, ודווקא שנעשה גורן בשדה ואחר כך ראה פני הבית אבל הכניסו בשיבולין לא נקרא טבל שעדיין לא נגמרה מלאכתו שיתחייב במעשר, ויכול לוכל ממנו עראי. בהמתו אוכלת שאכילתה נקראת עראי. ומועלין מדרבנן, מה שפירש הגאון מדרבנן אינו נרא' לי, דאילו בדם הראוי לכפרה יש לפרש דיש בו מעילה מדרבנן דמדאורייתא אין בו מעילה, דאמר' ביומא ובחולין כתי' הוא וכתי' לכפר, לכפר נתתיו ולא למעילה, ואמרי' התם הוא לפני כפרה כלאחר כפרה, מה לאחר כפרה אין בו מעילה שאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו, הכי נמי לפני כפרה, אבל דם הקזה שאינו ראוי לכפרה מנא תיתי שלא יהא בו מעילה. וגם רבינו שלמה לא גריס מדרבנן.
